שמות פרק ל'

מאת: יאיר אפרת

פש(ו)ט הפרק:
בפרק זה ישנם שתי נושאים עיקריים: מזבח הקטורת, ענייני המשכן.

1. מזבח הקטורת – עשוי עצי שיטים מצופה זהב: מידותיו – אמה אורכו/ אמה רובו/ אמתיים קומתו, זר, טבעות ובדים, מיקומו במשכן. ייעודו: א. הקרבת קטורת בבוקר ובין הערביים. ב. הזאה מדם חטאת הכיפורים ביום כיפור, אחת בשנה. כל עבודה אחרת נאסרת עליו.

2. ענייני המשכן – מחצית השקל: כאשר מונים את ישראל, צריך לתת כופר נפש לה' (למנוע מגיפה). כל איש מבין עשרים שנה ומעלה מצווה לתת חצי שקל בדיוק. הכיור וכנו –עשוי מנחושת, מיקומו

בין המשכן למזבח. ייעודו – לרחיצת ידיים ורגליים, של הכהנים לפני עבודתם. שמן המשחה – למשיחת כלי המשכן והכהנים. אסור לעשות כמוהו, וכן אסור לסוך בו זר –עושה אלה נענש בכרת. סמני הקטורת – מפורטים הסמנים לעשיית הקטורת. אסור לעשות כמותם, ואסור להריח מהקטורת. האומנים למשכן – בחירת בצלאל ואהליאב ושאר חכמי לב –לעשיית כלי המשכן ובגדים, שמן המשחה והקטורת.

מעמיקים מבט:
אחד מסממני הקטורת היא החלבנה, שיש לה ריח רע. כלומר קורבן הקטורת, שהוא מחשובי הקורבנות, המוקרב בתוך הקודש פנימה, הוא מורכב גם מסממן רע,מקביל לרע שיש במציאות. היינו רוצים שהרשעה תכלה, אמנם כל זמן שהיא קיימת, לא לחינם היא קיימת. הרשעה-יצר הרע, נועדו כדי שאנו נתגבר עליה, ומתוך המאבק יצמחו כוחות חדשים,איתנים יותר, חסונים יותר, עוצמתיים ומשוכללים יותר.מתוך כך המציאות הולכת ונעשית יותר טובה, יותר בריאה, יותר חיה, ולכן בביהמ"ק השייך למדריגה שלמעלה מן המציאות הארצית, שם, גם הרע, סממן בעל ריח רע, הוא קורבן לה'!.